תכנית קשרי אוניברסיטה וקהילה

האוניברסיטה לוקחת חלק בעשייה התרבותית בישראל ומעודדת את הציבור הרחב להשתלב במגוון פעילויות. שומעים חופשיים יכולים להשתתף בהרצאות בשלל תחומים, כגון: ספרות, פילוסופיה, היסטוריה, אמנות, רפואה ומדעי החיים, במסגרת תכניות הלימודים של הפקולטות השונות. אפשר לבקר גם בסדרת ההרצאות בחסות הרקטור אשר מתמקדת בכל סמסטר בנושא אחר, בהשתתפות טובי המרצים מאוניברסיטת תל אביב ומחוצה לה, והיא פתוחה לאנשי סגל, לסטודנטים ולקהל הרחב.

הפעילות הקהילתית, המוגדרת כאחת ממטרות האוניברסיטה, התפתחה במשך השנים כחלק מהיחידות האורגניות. הפעילות אמורה להתנהל ולהתרכז ביחידות האקדמאיות בפקולטות ובמתקניהן, אך בהחלט יש מקום למגמה של בנייה חדשה מצד גופים שנותנים שירותי קהילה מחוץ לפקולטות, למשל פעילות לנוער שוחר מדע ב"אוניברסיטה לנוער" או פעילות למבוגרים, בעיקר מהפריפריה, במסגרת ה"אוניברסיטה בעם".

רשימה חלקית של הפעילויות תדגים את המגוון ואת סוגי הפעילויות שמקיימת האוניברסיטה, אשר מזמינה את הציבור להשתתף ולהשתמש במתקני הקמפוס:

• קמפוס טבע - חלק מלימוד חוץ מבוגרים
• אוניברסיטת תל אביב לנוער
• "אוניברסיטה בעם" - לימודי מבוגרים
• הגלריה האוניברסיטאית לאמנויות ע"ש גניה שרייבר
• לימודי העשרה בפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ
• החוג לקולנוע ומשחק (הצגות פתוחות לקהל)
• בית הכנסת ומרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה
• קליניקות משפטיות
• המרכז הישראלי להעצמת האזרח
• פרחי מחקר
• קליניקות לרפואת שיניים
• פעילויות אגודת הסטודנטים במרכז הסטודנטים ע"ש אריק מיטשל
• פעילויות במוזיאון העם היהודי "אנו"​
• פירוט בנושא הפעילויות המשותפות לאוניברסיטה ולקהילה, תוכלו למצוא כאן >>

מוזיאון העם היהודי - "אנו"

היבטים אדריכליים

מבחינה אדריכלית יש לקשרי האוניברסיטה עם הקהילה שני היבטים עיקריים:

1. החדרת הקהילה לקמפוס תוך שימוש במתקני הקמפוס ושהייה במבנים ובשטחים המגוננים.
   תכנון הקמפוס צריך להביא בחשבון את הפעילויות המגוונות שמקיימת האוניברסיטה בשיתוף עם הקהילה - תושבי העיר והשכונות שמסביב לקמפוס, המבקרים בקמפוס, ולמעשה כל מי שאינו סטודנט, חבר סגל או עובד בקמפוס. זהו ציבור שלא מגיע במסגרת של חובה או מטלה להשגת תעודה כלשהי או מקצוע ולא כמקום עבודתו, אלא במסגרת שקרובה יותר לבילוי ורצון ליהנות. המתקנים  שמשמשים את הפעילויות הללו צריכים להיות נגישים, אטרקטיביים ובנויים כך שהציבור יהיה מעוניין להגיע אליהם וליהנות מהשימוש בהם, ובעקבות כך תהיה גם תועלת לסטודנטים ולסגל. אם מרבים בדרך כלל להדגיש את חשיבות "המרחב הציבורי", הרי שבסיטואציה של שימוש הקהילה במתקני הקמפוס, המרחב הזה, או למעשה הביטוי הזה, מקבל משנה חשיבות.
    
2. הפניית מתקנים של הקמפוס אל העיר: יצירת דופן מבונה או מגוננת שבונה רחוב עירוני המציע שימושים שמשרתים את אנשי האוניברסיטה כמו גם את תושבי העיר והשכונה - כפי שנעשה בזמנו בכיכר סאלי ולסטר אנטין. הדגש במובן זה הוא על פיתוח רחוב חיים לבנון. היום מפרידה גדר בינו לבין הקמפוס כמעט לכל אורכו, למעט אזור כיכר סאלי ולסטר אנטין, אזור מעונות "ברושים" וקטע במעונות איינשטיין. במקום הגדר מתוכננים "בנייני גדר" בעלי חזית מסחרית עם חנויות, בתי קפה, מסעדות ושירותים נוספים כמו קליניקות, מכונים, אולמות סינמטק וכו.' בתכנון מושכל, עיצוב הרחוב בתוספת לכל הפעילויות שישולבו בו, ייצרו חוויה אורבנית.