תכנית תחבורה

תכנית תחבורה
תכנית תחבורה בקמפוס. תכנית אב לבינוי אוניברסיטת תל אביב

בנושא החניה תמליץ תכנית האב על הקטנת מספר מקומות החניה העיליים לטובת פיתוח הקמפוס הכולל גינות ובניינים עתידיים, ובמקביל לכך - הגדלת סך היצע החניה בקמפוס כולו. על פי התב"ע נדרשים לפחות 5,500 מקומות חניה או כמינימום שנדרש על פי תקן החניה, הגדול ביניהם. על פי חישוב תקן החניה התקף מספר המקומות נמוך מהמספר שנקבע בתב"ע והוא עומד על 5,450 לפי פירוט השימושים ועל 3,490 לפי חישוב כללי על בסיס השטח הבנוי. לכן המספר 5,500 הוא מספר מקומות החניה המחייב. במצב של בינוי מקסימלי כפי שמתירה התב"ע (354,000 מ"ר עיקרי (יידרשו לפי התקן 5,700 מקומות חניה. בפועל בחניוני האוניברסיטה, נכון לשנת 2016, יש 5,500 מקומות חניה.

 

מדיניות התחבורה של עיריית תל אביב-יפו ומשרד התחבורה מנסה להתמודד עם גודש התנועה העירוני ועם בעיות תנועה וחניה באופן שאינו שונה מהדרך שבה התמודדו עם הנושא מטרופולינים אחרים בעולם שנתקלו בבעיות דומות. עיקרה של המדיניות: עידוד השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה שאינה ממונעת ויצירת קשיים וחסמים לשימוש ולכניסה של רכב פרטי למרכז העיר. תכניות הפיתוח כוללות הקמת מערכת הסעה המונית של קווי רכבת קלה, רכבת ואוטובוסים בזכות דרך בלעדית, על חשבון נתיבים שבהם נע הרכב הפרטי והקמת מערך שבילי אופניים. עד להשלמת תכניות אלו (הקו הראשון של הרכבת הקלה מיועד להתחיל לפעול רק בשנת 2021) בוצע תכנון מחודש של מערך האוטובוסים והוקצו נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית בצירים הראשיים. מערך של חניוני "חנה וסע" ומהם נתיבים מהירים (נתיבי אגרה) בשולי העיר נועדו לעודד חניה מחוץ למרכז העסקים ושימוש משולב ברכב פרטי עד לחניון וממנו בתחבורה ציבורית אל העיר ובתוכה. על מנת למנוע שימוש מופרז ברכב הפרטי (שגם גורם לריבוי עבירות תנועה וגודש תנועה בעת חיפוש חניה), מתבצעת אכיפה של חוקי התנועה והחניה גם באמצעים אלקטרוניים. הקמת חניונים תת-קרקעיים גדולים בלב העיר נועדה לפנות את הרכב הפרטי מהרחובות הצרים. מדיניות של עידוד הרכיבה על אופניים ושל הליכה ברגל נועדה לשמש אמצעי תחבורה ירוק וחלופי לנסיעות ממונעות. במסגרת זו הוקמה ומפותחת רשת שבילי אופניים ומתקני אופניים להשכרה (תל-אופן). לאורך השדרות וצירים ראשיים נעשים ניסיונות לפנות את המדרכות ממכשולים (כגון עמודי חשמל ופחי אשפה) לטובת הולכי הרגל ורוכבי האופניים.

 

מדיניות זו משתלבת היטב עם תכנית התחבורה לקמפוס. אוניברסיטת תל אביב ממוקמת סמוך לתחנת הרכבת "האוניברסיטה-מרכז הירידים" והחיבור הפיזי של האוניברסיטה לתחנת הרכבת חיוני להמשך הגידול המתמשך של מספר הבאים לקמפוס באמצעות הרכבת. קו הרכבת הקלה הירוק עתיד לעבור ברחוב לבנון, בצמוד לגדר הקמפוס, ושתי תחנות ("איינשטיין" וקמפוס "ברושים") מתוכננות לאפשר נגישות טובה לאוניברסיטה. מערך האוטובוסים כולל שני מסופי קצה בקרבת הקמפוס (המסוף המזרחי בצמוד לתחנת הרכבת ומסוף קלצ'קין בצמוד למרכז הספורט ע"ש גולדרייך). גם את מדיניות העירייה בנושא חניונים תת-קרקעיים אימצה האוניברסיטה. החניון התת-קרקעי הראשון, חניון האודיטוריום ע"ש מרים ואדולפו סמולרש, כבר פעיל משנת 2008, ואילו חניון המוזיאונים יחל לפעול בשנת 2017. כן מתוכננים חניונים נוספים, שיאפשרו לבטל את החניונים העיליים, וניתן יהיה להשתמש בשטחם כעתודה לפיתוח הקמפוס. להלן פירוט התכניות בכל אחד מתחומי התחבורה.

 

אוטובוסים
קיימים 13 קווי אוטובוס שמגיעים אל הקמפוס מהעיר ומהערים הסמוכות ויוצאים מהקמפוס לאותם יעדים. תנועת האוטובוסים מתבצעת בכביש שמקיף את הקמפוס. נראה שמספר התחנות, מיקומן ופיזורן עונה בצורה סבירה על הדרישות מבחינת מרחקי הליכה ומרחקים אל שערי הכניסה לקמפוס. חלק מהקווים עוברים ברחוב לבנון בלבד ואחרים מקיפים את הקמפוס ומגיעים גם לרחובות ג'ורג' ס' וייז, קלאוזנר וקלצ'קין. רחוב חיים לבנון הינו רחוב עירוני רחב בעל ארבעה נתיבי תנועה (שחלקם משמשים גם לחניה), ולכן מסוגל לווסת בין תנועת הרכב לתנועת הולכי הרגל, כמו כל רחוב עירוני סואן, בעיקר בעזרת רמזורים. כשיתווספו לרחוב קו הרכבת הקלה והבנייה העתידית המתוכננת לאורך חזית הרחוב, יש לשער שיהיה צורך להקדיש חשיבה נוספת לשילוב ולהסדרת סוגי התנועה ברחוב. ברחוב קלאוזנר קיים נתיב תנועה אחד לכל כיוון עם מפרצים לתחנות וחניות. ניתן לזהות בו עומסי תנועה גדולים בשעות מסוימות, בעיקר בשעות הבוקר ושעות אחרי הצהריים.

 

הפעילות לאורך הרחוב מתרכזת בשלושה מוקדים: אזור שער 14 ע"ש שלה ומשה ספרא ובניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אזור שער מתתיה (2) ובניין מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט והמרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי ואזור שער אוסטריה (1) ובניין מט"ח. חוץ מהמוקדים יש לאורך שני צדי הרחוב גדרות - גדר הקמפוס וגדר הגנים. נפחי התנועה בשעות השיא והגדרות שמשני צדי הכביש מהווים חציצה פיזית ומנטלית בין שני חלקי הקמפוס. הנהלת האוניברסיטה מנסה למצוא פתרון הולם ליצירת רצף בין שני החלקים. מבחינת הקמפוס, הפתרון הנכון היה לשקע את הכביש לאורך הקטע שבין שער ע"ש שלה ומשה ספרא (14) לשער אוסטריה (1) ולבטל בקטע הזה את הגדרות – ליצירת רצף וקמפוס אחד. אמנם פתרון זה נבדק בימים אלו, אולם יש לשער שבשל עלותו הגבוהה הוא יידחה, לפחות בשלב זה. פתרון אחר (שאולי הוא עדיף לעיר אבל פחות לקמפוס) הינו גשר להולכי רגל בין שני חלקי הקמפוס והשארת הכביש במפלס הקיים. יש חשש, שכמו בהרבה גשרים להולכי הרגל שנבנו בעיר ושצריך לטפס אליהם על מנת לעבור לצד השני, גם השימוש בגשר הזה יהיה זניח. בסופו של דבר, זה גם פתרון חלקי ולא מספק. התכנית הנוכחית אינה מציעה פתרון לבעיה, מלבד מעברי חצייה משמעותיים בשלושת המוקדים, בהנחה ובתקווה שיום אחד כבר לא יהיה צורך בטחוני בגדרות והבעיה תיפתר בדרך זו. כאמור, הנושא בבדיקה ויקבל ככל הנראה ביטוי בתכנית האב העתידית.

 

הרכבת הקלה

קו הרכבת הקלה הירוק אמור לעבור ברחוב איינשטיין מכיוון הים לכיוון הקמפוס ולפנות ימינה לרחוב חיים לבנון בסמוך לכיכר סאלי ולסטר אנטין. התחנה מתוכננת ליד בניין הספריה לניהול וחברה ע"ש ברנדר-מוס, מעט דרומה מכיכר סאלי ולסטר אנטין כדי לא לפגוע בכוונת האוניברסיטה לפתח את רחוב חיים לבנון בקטע זה. מבחינת האוניברסיטה היה רצוי להעביר את קו הרכבת אל מרכז רחוב חיים לבנון, ולהשאיר את המדרכה של הגדה המזרחית שלו פנויה ורחבה לפעילות האורבנית והסטודנטיאלית, אולם הרעיון נתקל בהתנגדות של מתכנני קו הרכבת הקלה. הצומת העמוס ממילא של מפגש הרחובות איינשטיין וחיים לבנון, עם הפעילויות של כיכר סאלי ולסטר אנטין ומעונות הסטודנטים, בתוספת התכנון העתידי של קו הרכבת ותחנת הרכבת במקביל לתכניות האוניברסיטה לפיתוח קטע זה של רחוב חיים לבנון ידרשו ללא ספק חשיבה עמוקה ותשומת לב מיוחדת

 

חניה
הזכרנו כבר את נושא מגרשי החניה שפזורים בקמפוס ומהווים מפגעים אסתטיים ואת הכוונה להמירם בעתיד בחניונים תת-קרקעיים. התכנית מראה שני חניונים תת-קרקעיים שכבר קיימים: חניון האודיטוריום ע"ש מרים ואדולפו סמולרש וחניון המוזיאונים (מסומנים בירוק). בתכנית מסומנים שישה חניונים תת-קרקעיים נוספים. שניים מהם (מסומנים בכתום) - חניון הנדסה ומעונות וחניון כיכר אנטין - מתוכננים להיבנות כבר בקרוב. ארבעה נוספים (מסומנים באדום) מיועדים להיבנות בעתיד הרחוק יותר. מתוכם חניון קלאוזנר הוא למעשה חניון עירוני, אך בשל הימצאותו בתחום התב"ע (הקו הכחול) אנו מתייחסים אליו בתכנית כחניון המשרת את הקמפוס.


אין התכנית מציעה הגדלה משמעותית של מספר מקומות החניה בחניונים מעבר למצוי היום ולמה שדורשת התב"ע (כ-5,500 מקומות), מתוך הנחה שהתפתחות התחבורה הציבורית - עם גמר הקמת קו הרכבת הקלה ועם הנגשת הקשר עם תחנת הרכבת הארצית - תאפשר הפחתה של נפחי כלי הרכב הפרטיים שמגיעים לקמפוס.

 

הרכבת הארצית
לאחרונה פותח המצוק הדרומי והוקמה "טיילת המדע", שבין היתר גם מחברת בין הקמפוס לבין תחנת "האוניברסיטה-מרכז הירידים" של הרכבת הארצית. בחיבור זה יש קטע משופע מאוד טופוגרפית שמגשר על הפרש הטופוגרפיה בין התחנה לקמפוס באמצעות 100 מדרגות שתחילתן ביציאה המערבית מתחנת הרכבת בצמוד למסוף האוטובוסים. הכוונה שבקרוב תיבנה מעלית ו/או דרגנוע בין המפלס הנמוך של התחנה לבין המפלס הגבוה של טיילת המדע על מנת להנגיש את שני המפלסים. כיום, בנוסף למדרגות שבאמצעותן אפשר להגיע לקמפוס מתחנת הרכבת, ניתן גם להשתמש בשירות האוטובוסים שיוצאים מהמסוף אל הקמפוס.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>